״התוכנית המושלמת״

היום בלימודי הקואוצ׳ינג שלי למדנו שיעור חשוב על ההבדל בין מידע לידע.

המידע זה בעצם אוסף של נתונים וידע זה מה שרכשת לאחר שפעלת עם המידע שקיבלת.

לדוגמה : בשביל להיות רופא הולכים ללמוד רפואה. באקדמיה מקבלים את כל המידע הדרוש על מנת להיות רופא. אבל האם אותו סטודנט חרוץ לרפואה יכול להיות רופא חייכן ועייף במחלקה לטיפול נמרץ רק על פי המידע שהעבירו לו בלימודים? כנראה שלא. הוא יצטרך לתרגל ולהוציא לפועל את כל המידע שצבר באינסוף שעות מייגעות של סטאז׳ בבתי חולים עם מטופלים אמיתיים. רק לאחר שיסיים לצבור את כל המידע הדרוש ולעשות אינסוף משמרות סטאז׳ בבתי חולים, יהיה לו את הידע הדרוש לעסוק ברפואה.

תוכנית טובה מבטאת בצורה הטהורה ביותר את כל הידע שמעצב רכש בשנותיו כאיש מקצוע. כשמעצב ניגש לתכנון הדירה נאספים כל רסיסי המידע שליקטנו מהפרוגרמה יחד עם התוכנית הקיימת של הדירה ומתרגלים את כל המידע שיש לנו על עיצוב פנים על מנת לייצר את התוכנית המושלמת.

אבל יש כאן קאץ׳ - אין דבר כזה תוכנית מושלמת, בטח שלא בדירת קבלן סטנדרית. תמיד יש פשרות ואנו צריכים להיות גמישים מחשבתית. לכן אפילו אם לא תצליחו לייצר את ״התוכנית המושלמת״ עדייו תוכלו לייצר את התוכנית המושלמת עבורכם !

ואם כבר דיברנו על פשרות, זוהי התוכנית הראשונית של הדירה כפי שקנינו אותה:

בפוסט הקודם דיברנו על פרוגרמה. בתוכנית מעלה ניתן לראות שהיא לא משרתת שום ערך מהפרוגרמה של צביקה ושלי משלל סיבות:

* החלל המרכזי צר וארוך, מה שמקשה על זרימת תנועה טבעית בחלל.

* שום דבר בתצורת המטבח הנוכחי לא מתאים לזוג שאוהב לבשל ולארח. המטבח קטנטן בשטח האחסון שלו, יש כאן מקום רק למקרר עם דלת אחת (סרייאסלי?), נותר רק 60 ס״מ שטח עבודה בין כיור לכיירים, ועוד 60 ס״מ בין כיור לקיר, (מה שאומר שמספיק להניח מכשיר תמי 4 על השיש ואופס כבר אין מקום לעבודה על השיש) ומבחינתי הכי גרוע שאין מקום לאי במטבח (מבטיחה לכתוב על חשיבותו של האי בפוסט על תכנון מטבחים). קיר המקרר של המטבח חוסם לי את שדה הראייה לחדרים (במיוחד לחדרי הילדים). כשיש ילדים קטנים אני רואה חשיבות רבה לבית בו שדה הראייה פתוח לרוב חללי הבית, זאת על מנת להציץ על הקטנטנים בכל רגע נתון, ודאי שאני עסוקה בפעילות במטבח.

* חדר הכביסה נוגס בשטח הסלון ומקטין אותו משמעותית.

* אין שום היגיון בפינת אוכל מול דלת הכניסה לדירה.

* יש כיוון אוויר אחד בחלל המרכזי והוא הדלת יציאה למרפסת. המשמעות של כיוון אוויר אחד זה שכמעט בלתי אפשרי לאוורר את הבית. בשביל שהאוויר יזרום צריך לפחות שני פתחי אוויר בשני כיווני אוויר שונים. ואם אין אפשרות לאוורר זה אומר שכל הבית יריח מחביתה אחת קטנה על הגז.

* בחדר השינה של הורים אין שום התייחסות לארונות הבגדים. שום נישה או תכנון לא נראים בחלוקת החדר, דבר המאלץ אותנו לתכנן ארונות גדולים ומגושמים שינגסו בשטח הכולל של החדר, יקשו על התנועה במרחב, ויצרו חדר צפוף ועמוס.

אוקיי, אז יש מצב נתון שרחוק מלהתאים למצב הרצוי, אז מה עושים? שוברים קירות !

אמנם הקירות הם נוקשים אבל תכנון הבית הינו פעולה גמישה. כל מעצב יודע שלמען התאמת החלל לצרכים לפעמים צריך לתכנן מחדש את פריסת הקירות. אני רציתי לפתוח כמה שיותר את התוכנית, במיוחד בחלל המרכזי. לשם כך נעזרתי בקונסטרוקטור על מנת לדעת אילו מהקירות אני יכולה לשבור ולהוריד.

ישנם ארבעה סוגי קירות המופיעים בתוכנית:

1. קיר חיצוני: קירות חיצוניים המייצרים את קווי המתאר של הבניין. בשום פנים ואופן אי אפשר לשבור/להזיז/לשנות את הקירות החיצוניים של הבניין.

2. קיר/עמוד תומך: ישנם קירות שעוברים דרך כל קומות הבניין מהיסוד ועד לקומה הגבוהה ביותר. קירות אלו הם עמודי התווך של הבניין. במקרה הזה חייב להיוועץ עם קונסטרוקטור מפני שישנם קירות שניתן להוריד אך חייבים להציב קורת ברזל תומכת בתקרה, ישנם קירות תומכים שאפשר לעשות בהם רק פתח בגודל מסויים, וישנם קירות שפשוט אי אפשר להרוס והחסרתם תהווה מפגע ישיר ביציבות הבניין כולו. הצבת קורות ברזל במקום קירות תומכים נעשתה אקט עיצובי נפוץ בשנים האחרונות. הגסות, הכבדות והאותנטיות של קורות הברזל מייצרים ניגודיות מושלמת עם עיצוב רך ונקי. יחד, הם יוצרים הרמוניה של חומרים ועניין חדש לחלל, ולכן הצבת קורת ברזל בתקרה במקום קיר הוא פיתרון עיצובי מדהים וגם פיתרון פרקטי לתכנון של חלל פתוח וזורם.

3. קיר חלוקה: קירות אלו נועדו לחלק את הבית לחדרים ואותם לשמחתנו אפשר להסיר ללא בעיה. כשמסירים קירות צריך לשים לב למערכות השונות העוברות בתוך הקירות כגון, צנרת מים/ביוב, חשמל וארונות חשמל, צינורות מיזוג וכו׳. יש לתת את הדעת לאן הכי נכון להעתיק את קווי המתאר שלהם.

4. קיר הדף: קיר הדף הוא תוצאה ישירה של המציאות הישראלית שמחייבת בניית חדר ממ״ד בכל בית. קיר ההדף ממוקם במרחק 4 מ׳ מהממד, ומטרתו לספוג כל איום הקרב אל חדר הממד. קיר זה מזויין בבטון ומוטות ברזל ואין להסיר או להזיז את הקיר הזה בכלל.

לאחר התייעצות עם קונסטרוקטור, הבנתי שהדבר הנכון ביותר עבורי הוא להסיר את קירות חדר השירות ובכך להגדיל את שטח החלל המרכזי ובעיקר את המטבח (הקירות האדומים).

הסרת הקיר תאפשר לי הצבת אי במרכז המטבח עם שטח עבודה רחב ומקומות ישיבה.

בנוסף, רציתי להסיר את הקיר שעליו ניצב המקרר ולהציב במקומו קורת ברזל בתקרה, אך הקונסטרוקטור הסביר לי שזהו קיר הדף לממ״ד ולכן אני לא יכולה להסיר/לקצר אותו. בתכנון המטבח אנצל אותו לתכנון לארונות לגובה מצדו האחד ומצדו השני אצור קיר דקורטיבי המתחיל את המסדרון המוביל לחדרי השינה.

את דלת חדר שינה בחדר ההורים אזיז 60 ס״מ ימינה על מנת לייצר מאחורי הדלת ארון קיר ארוך שיכול להכיל את כמות הנעליים האינסופית שלנו.

אחרי שהבנו איזה קירות נשארים עוברים לשלב הכיפי. אני קוראת לו:

שלב ״הסימס״

זוכרים את משחק המחשב סימס?

את האהבה שלי לעיצוב פנים גיליתי כשכל הילדים בשכונה היו משחקים בסימס. הם היו עסוקים בלהתעלל בדמויות הוירטואליות האומללות שלהם, ואילו אני הייתי עסוקה בלעצב להם בתים. במשך שעות על גבי שעות הייתי בוחרת רהיטים, מקימה חללים, מאבזרת ומקשטת את חלל הבית. לבסוף הייתי צופה בדמויות הקטנות נהנות מהבתים המקסימים שיצרתי עבורם. סיפוק והנאה של ימים שלמים עברו עלי בילדותי מול הבתים הוירטואלים הקטנים הללו.

שלב סימס הוא השלב בו אנחנו ממקמים את סידור הרהיטים בחלל. זהו מגרש המשחקים הפרטי שלי, כשאני אף פעם לא נשארת נאמנה לרעיון הראשון שלי. אני משחקת במידות הספות וגודל הכורסאות, בתצורות פינות האוכל ובמיקום הכיסאות, וכל זאת על גבי השרטוטים במחשב. אם תמיד רציתי פינת אוכל עגולה לא אעצור בה ואנסה גם מלבנית ואפילו אליפטית. אני מוצאת את עצמי מסובבת, מקטינה, מרחיבה וממש משחקת בכל מאפייני החלל.

לחרוצים שבינכם, היום קיימות אינספור תוכנות תלת מימד חינמיות כמו תוכנת GOOGLE SKETCHUP שניתן להשתמש בהן לשם תכנון חלל הבית. אתם מוזמנים לצפות בכמה סרטוני יוטיוב חינמיים שיסבירו לכם איך בקלות תוכלו לבנות מודל תלת מימדי של הבית שלכם ולשתול אין סוף מודלים של רהיטים בתוכו, אך הכי רצוי לבקש הדמיות ממעצב הפנים שלכם. לרוב הדמיה תהיה בתוספת תשלום, אך הכלי הזה שווה כל סכום מפני שלא לכל אחד יש ראייה מרחבית ולרוב קשה לדמיין את התוצאה הסופית. הדמייה, ולו הפשוטה ביותר תעזור בתיאום ציפיות מושלם בין החזון של המעצב לדמיון של הלקוח ותיצור את התוצאה הסופית המושלמת ללא הפתעות ואכזבות.

לבסוף זוהי התוכנית הסופית שהתקבלה.

הורדתי את הקירות שיכולתי להוריד, הזזתי את דלת חדר השינה, תיכננתי את המתאר של המטבח והסלון והצבתי את כל הרהיטים שישמשו אותנו במקומם. כמובן שהתחשבתי ברהיטים שכן עוברים איתנו והצבתי אותם לפי המידות הקיימות במציאות.

התוצאה הסופית היא שאני שמחה ואולי אפילו מרוצה. אני שמחה כי אני יכולה לראות את הצרכים שלנו משתלבים בצורה מושלמת בתכנון החדש. אני מאושרת כי סוף כל סוף יכולה לראות בעייני רוחי איך אנחנו אוכלים ארוחות בוקר על האי במטבח, מארחים חברים לערבי משחק בסלון ואת המשפחה לארוחות שישי בפינת האוכל. אני נרגשת כי חדר השינה יכיל את כל הצרכים שלי מבחינת איחסון. והדבר אולי הכי חשוב הוא שאני ממש יכולה לראות אותנו חיים ונהנים בבית החדש. כפי שדמויות הסימס קמו לתחייה בתוך הבתים הוירטואלים שעיצבתי עבורם, כך החזון שלנו כמשפחה בדירה הזו סוף כל סוף קרוב למימוש בעזרת התוכנית המדוייקת הזאת. זוהי בדיוק כוחה של תוכנית טובה, היכולת להקים בדמיון שלכם את החזון המושלם עבורכם למען מימוש והגשמה במציאות.