או לה לה איזה התחלה

הסיפור שלנו מתחיל לפני שלוש שנים כשקיבלנו בשורה מתוקה: זכינו בהגרלה לרכישת דירה במסגרת פרויקט מחיר למשתכן בהרצליה.

תמיד ידעתי שהדירה הראשונה שצביקה ואני נרכוש ביחד תהייה בהרצליה, ולא סתם בהרצליה אלא בשכונה החדשה והיפה ביותר בעיר. הייתה לי תחושה שזה הייעוד שלנו, שכאן נמצא הבית.

היינו נוסעים בכביש הראשי של העיר והייתי מצביעה על שלטי הפח הגדולים בהם היה כתוב ״כאן תיבנה בקרוב שכונה חדשה״ והייתי אומרת לצביקה ״אתה רואה את האדמה הזאת, כאן אנחנו נגור יום אחד !״ הוא היה מגחך ואני הייתי מחייכת. הייתי מאוד נחושה ולא הסכמתי להירשם להגרלה בשום עיר אחרת. כל האנרגיות שלי כוונו למקום אחד, וזה בהחלט השתלם.

כשנקראנו לבחור את הדירה, הייתי שישה ימים אחרי לידת ביתי הבכורה ליה. לא הלידה ולא ההחלמה הסיטו אותי מלהיות נחושה לקבל בדיוק את הדירה אותה רציתי. במשך שבוע הסתכלתי על עשרות דירות, סיננתי כיווני אוויר, תוכניות, קומה, מספר חדרים, גודל מרפסת ומה לא. לבסוף הגעתי לשלוש אופציות שהיו עדיפות עלי ביותר, אך כאן הסתיים מזלי. בגלל שהיינו אחרונים ברשימת ההגרלה זכינו גם לבחור את הדירה אחרונים. הדירה שרציתי כבר נמכרה ונאלצתי להתפשר על חדר אחד פחות, קומה יותר נמוכה, אבל היי, העיקר שקיבלנו את הזכות מלכתחילה לקנות דירה בשכונת החלומות. כשסיימתי ״להתבאס״ על הדירה שנלקחה ממני התחלתי להתאהב בדירה שאלוהי המחיר למשתכן שלח לי.

מאז שהייתי קטנה, תמיד חלמתי איך תיראה הדירה שלי. כמו שיש אנשים שכל חייהן/ם חולמות/ים על יום החתונה כך אני חלמתי על דירת החלומות שלי. בתור מעצבת פנים אני יודעת שהכל מתחיל בחלום, אבל אני כל כך רגילה להגשים חלומות של אחרים כך שלהגשים את חלומי שלי היה כמעט משתק.

מהו החלום הזה בעצם, מהו החזון של הדירה המושלמת? מה יגשים את כל משאלות ליבי, או במילים אחרות ״מה אני רוצה?!״

העולם מלא בסגנונות עיצוביים מרהיבים: החל מהסגנון המנימליסטי ועד לסגנון הכפרי שהישראלים כלכך אוהבים. המגוון אינסופי וכולל מעיצוב אולטרה מודרני עד לעיצוב הסקנדינבי, עיצוב אקלקטי ועד לסגנון לופט תעשייתי ניו יורקי ועוד השפעות רבות וטובות(אפרופו אם תהיתם אם יש עיצוב ישראלי, אז אין בנמצא עיצוב ישראל מובהק ומוגדר, כמו שאין באמת קולינריה ישראלית. גם כאן אנחנו מדינה צעירה מדי מכדי לבסס מסורות עיצוב בנות כמה עשורים).

מבחינה אישית, יש סגנון אחד שנמשכתי אליו תמיד, והלב חוזר אליו בכל פעם שאני מגיעה לנקודה בה אני צריכה לעצב משהו עבורי.

הרומן התחיל בעיצוב החתונה שכולה הושפעה מסגנון הזה, המשכנו לעיצוב חדר התינוקות של ביתי ליה, ועכשיו ממשיכים לעיצוב הבית החדש.

ליבי הולך לעיצוב הצרפתי.

השלב הבא היה איסוף מידע שהתבטא באיסוף אינסוף חומר ויזואלי על דירות פריזאיות ואדריכלות צרפתית, פתיחת אינספור תיקיות נוטפות השראה בפינטרסט, צלילה אל תוך פרופילים מרתקים באינסטגרם ורכישת ספרים ומגזינים על אומנים, מעצבים וסטייליסטים שעובדים בפריז. השיא היה שדקה וחצי לפני שהקורונה הגיע לעולמנו עוד הספקתי להגיע לפריז, לחקור את הנושא ולהשתתף בתערוכת העיצוב העולמית הגדולה בעולם MAISON & UBJET .

כמה כעסתי כשהסברתי לאחד הנגרים בטלפון שאני מפנטזת על מטבח צרפתי והוא ענה ״צרפתי, כפרי מה זה משנה ?!״

מימין לשמאל מלמעלה ללמטה: עיצוב מודרני, עיצוב אקלקטי, עיצוב מנימליסטי, עיצוב כפרי, לופט ניו יורקי והעיצוב הנורדי. (התמונות לקוחות מ Pinterest)

הסגנון הצרפתי

אחחח פריז. כמה יפה היא פריז. מה כבר לא נאמר על העיר הרומנטית בעולם?

לפריז יש כל כך הרבה סגנונות עיצוביים, מהבארוק שמאפיין את הארמונות ההיסטוריים, הכנסיות המפוארות והאדריכלות המפוארת דרך מסעדות הבראסרי המפורסמות ובתי הקפה הרומנטיים, כולן בעלות היסטוריה עשירה ומאפיינים מאוד בולטים.

אך דווקא הסגנון של הדירות הפריזאיות הקטנות הוא זה ששבה את ליבי.

מצד אחד, לסגנון יש כבוד להיסטוריה של המבנה ולמאפיינים הדקורטיביים הטמונים באדריכלות, מהקרניזים המעטרים את הקירות, המרפסות הקטנות, החצרות הפנימיים ועד רצפות העץ. בעיצוב הפנים הצרפתי יש תחושה של חום ורוחב לב שנובעת מכך שהעיצוב נותן ביטוי לנשמתם ולסיפור חייהם של הבעלים שלו.

בעיצוב הצרפתי יש כבוד לחפצים האישיים אותם אוסף אדם במסע חייו, הרהיטים העתיקים, הספרים, הציורים והתמונות. לכל חפץ יש מקום.

שילוב החדש והישן מצריך לא מעט מחשבה ותכנון אך זאת הדרך הטובה ביותר לייצר סביבה חמימה ומלאת קסם. כשנכנסים לדירה בפריז נכנסים גם לליבם של דייריה וכאן נמצא הקסם האמיתי. אני לא מאמינה בעיצוב שמבקש ממך להסתיר את כל מה שצברת עד עכשיו, כמו גם בסגנונות עיצוב שלא מוכירים את ההיסטוריה של האדם או את התשוקות שלו.

בתור מעצבת, שלוש המילים שאני שומעת הכי הרבה מהלקוחות שלי זה : פרקטי, נקי, ושקט.

הפחד מלזרוק צבעים, לנסות מרקמים, להוסיף אלמנטים ולשלב סגנונות הוא כל כך טבוע בלקוחות הישראלים עד שרוב דירות הקבלן נראות כמעט אותו דבר.

בדרך כלל אחרי רצף שלושת המילים הפופולריות מגיעים שלושת ה״לא״ים המפורסמים:

לא עמוס, לא מצועצע, לא מנקר עיניים. אני שומעת אותן מפיו של כל לקוח ולקוחה איתם עבדתי ואני חייבת להתוודות שאלו שלוש בקשות מסרסות ומדכאות.

אני מאמינה בפרקטיות אך גם דוגלת בעושר ויזואלי. אני מאמינה באסתטיקה אך גם יודעת שלכפות אותה בכוח זה פשוט לא שיק. לא פעם אני צריכה להזכיר ללקוחותיי שהבית שלהם הוא עבור עצמם ולא עבור אף אורח או מבקר אחר. זה בסדר שהוא יהיה טיפה עמוס, קצת מקושקש, מאוד אקלקטי ובלי שום התנצלות, הרי ביתם הוא מבצרם!

בנוסף, ההתאמה של העיצוב הצרפתי מושלם בפרופורציות שלו כי בואו נודה באמת, הדירות הממוצעות בפריז קטנות בשטחן בדיוק כמו הדירות בתל אביב או ניו יורק ובדומה לכל עיר מרכזית בעולם המערבי. לכן לדירת ה-4 חדרים שלנו בהרצליה, נראה לי שזה יהיה העיצוב המושלם!

עכשיו בואו נדבר תכלס, איך בכלל מעצבים דירה בסגנון צרפתי?

ארבעת החוקים לעיצוב צרפתי:

ריקוד הפישבון

במאה ה-17 החלה תקופות הבארוק, שם הופיעו לראשונה, בארמונות הצרפתיים המפורסמים, רצפות מעץ. רצפת העץ הייתה מיועדת למעמד האצולה בלבד משום שהעבודה הידנית על לוחות העץ הדקורטיביים הייתה עבודה סזיפית ומסובכת, ונעשתה בידי אומן בלבד. תהליכי העבודה של אותו אומן רצפות כללו סדרה של פעולות קדחתניות כגון חיתוך גאומטרי של לוחות העץ בצורות דקורטיביות, שיוף בחול, שיוף ידני, צביעה בלכה ולסיום וואקס מיוחד. עבודת היד המורכבת והנדירה הזו הומצאה בצרפת, וכיאה לצרפתים יש להם כבוד ונאמנות למסורות התרבותיות שלהם. עם השנים, ובעקבות המהפכה התעשייתית, החלו לייצר רצפות עץ במפעלים, ובכך הנגישו את רצפת העץ להמונים. על מנת לדמות את הצורות הגאומטריות ברצפות המצויות בארמונות הצרפתיים, הניחו מתקיני הרצפות את העץ בצורת חצי משולש הנקרא בשפה המקצועית פרקט פישבון (כמחווה לצורתו של אידרת הדג).

עד היום, זהו הריצוף הנפוץ ביותר בדירות פריזאיות. פרקט הפישבון מעניק למראה של הבית שלל תכונות: חום, תנועה במרחב (בזכות צורת החץ שנוצרת), טקסטורה ומראה טבעי. הצרפתים מוקירים את הפישבון שלהם עד כדי כך שהם שומרים ומתחזקים אותו לאורך מאות שנים! עדות לכך היא שעובי הפישבון הנמכר בצרפת יכול להגיע עד ל-12 ס״מ וזאת משום שהצרפתים משייפים את הרצפה ומחדשים את הלקה כל מספר שנים, לכן הם לוקחים בחשבון שכל שיוף מוריד עד ס״מ מעובי קורות העץ. המטרה היא שהריצוף שהם מתקינים היום יחזיק לחיים שלמים. (לשם ההשוואה בארץ כסטנדרט עובי קורות הפישבון הם 2 ס״מ בלבד).

פרקט הפישבון נעשה כל כך פופולרי שהוא משמש גם לעיצובי לופטים, עיצובים תעשייתים, עיצובים מסחריים ובטח שבעולם העיצוב הנורדי.

על אף השיקיות ותחושת היוקרה, עדיין ישנם הרבה אנשים שמפחדים שדוגמת פישבון יהווה ״מעמסה״ על העיצוב הכולל. לטעמי אותם אנשים מחמיצים את הפרקט הכי מעניין ואותנטי שקיים.

התמונה לקוחה מתוך Pinterest

הסימפוניה של הוינטז׳

אי אפשר להתייחס לסגנון הצרפתי בלי לתת כבוד להיסטוריה של האדריכלות הצרפתית.

ואם אמרנו היסטוריה אמרנו וינטז׳.

הצרפתים מעבירים חפצים בירושה במשך מאות שנים. מאוד נפוץ שתתאפרי בשידה של סבתא רבא שלך, או שבסוף היום תצלול לתוך כורסא שהייתה שייכת לסבא של הדוד וכבר ריפדו אותה כבר עשרות פעמים. נכון, בישראל זה פחות נהוג ואנחנו נוטים לרצות הכל חדש. במקרה הטוב נפרסם בפייסבוק את ״הישן״ שקיים אצלנו כבר שלוש שנים. אצל הצרפתים השילוב של הישן והחדש יוביל לתוצאה המדויקת.

אז איך משיגים את פריט הוינטאז׳ שירטיט לי את הלב ויהיה ראוי לעמוד לצד הספה החדשה?

הלוואי ויכולתי להגיד לכם שפשוט עולים על טיסה לפריז ולוקחים מונית לשוק הפשפשים, אבל בימים אלו זו משימה כמעט בלתי אפשרית. ובכל זאת, יש לנו חנויות וינטאז׳ מדהימות בכל רחבי הארץ כשמעוז הוינטז׳ הארצי הוא אזור שוק הפשפשים ביפו. בין גלריות למסעדות מדהימות תמצאו עשרות חנויות עם אוצרות נוסטלגיים. האמיצים מביניכם, יוכלו למצוא אלפי אוצרות למסירה באינטרנט ואפילו בפינות הרחוב, לבצע בהם כמה פעולות פשוטות של DIY ולתת להם מראה מחודש ומדליק.

נכון שקניית רהיטי וינטז׳ זה עסק יקר, ובנוסף אנחנו לא רוצים להגזים בנראות המיושנת אלא רק לקבל קצת שיק. בשל כך הייתי ממליצה על לא יותר משלושה פריטי וינטאז׳ בחלל אחד בשילוב של פריט ריהוט אחד עם שני פריטים משלימים. לדוגמא : שילוב של כורסה וינטז׳ עם ריפוד מחודש תלך נפלא יחד עם שולחן צד מעניין ומנורה עומדת נוסטלגית ומגניבה. לחלופין, שילוב של ראש מיטה מלכותי בשילוב עם הדום שרופד מחדש ומראה במסגרת עתיקה שתלויה מעל המיטה יכולים להוות שילוב מקסים לחדר השינה.

התמונה לקוחה מתוך Pinterest

מודמוואזל דה גולד (האישה בזהב)

אלמנט וינטאג׳י נוסף שמפתיע ברמת הפופולריות שלו הוא המראה המוזהבת הגדולה.

אין מצב שתיכנסו לכל בית בפריז ולא תראו אותה נישאת בגאון מעל האח. אם אין אח אז היא תהייה מונחת על הרצפה בנונשלנטיות בכניסה לבית. לא משנה מה הסגנון העיצובי, תמיד, תמיד תתייצב שם גברת זהובה וגאה, מלאה בהיסטוריה, לא מושלמת ואף מצולקת, אך הכי יפה בעולם.

המראה הזהובה נמצאת בכל הבתים הצרפתיים עוד מימי מרי אנוטאנט. זו נהגה להסתדר מול המראה הזהובה שלה, והצרפתים מכבדים אותה ומציבים אותה בנקודת הפוקוס המרכזית בבית, בדרך כלל מעל האח. מה לעשות שהרצליה היא לא פריז, בהרצליה אין אח בדירות ובטח שלא חורף שמצדיק אח. בשל זאת המראה יכולה להיות ממוקמת במספר מקומות כגון בכניסה לבית, מעל לפינת האוכל או אפילו בחדר השינה.

מה שבטוח זה שלצד רהיטים מודרנים, מראה כזאת תיתן משב של אופי וקלאסיקה.

התמונה מתוך Pinterest

שפת הקרניזים

הקרניזים הם האותיות שיוצרות את שפת העיצוב הצרפתי והן בעצם הבסיס לדיבור עיצוב צרפתי שוטף. כשם שהאותיות שלנו יוצרות שירה כך גם הקרניזים. אותן מסגרות קסומות מעטרות את כל הקווים הלינאריים בבית ויוצרים מערך שלם של מרובעים תלת מימדיים המדברים זה עם זה וקושרים את כל פאות הבית יחדיו.

הקרניזים מגיעים בשלל צורות: מסלסולים ופרחוניים עד לקרניזים ישרים, נקיים ומודרנים.

הם מתחילים בקצהו התחתון של הקיר בו הם מחליפים את הפאנלים הסטנדרטים ברצפה וקישור הקיר לפישבון. בהמשך הם מעטרים את הקירות ואת מפתחי הדלתות והחלונות ועד לעלייתם מעלה לחיבורים שבין הקיר לתקרה.

הקרניזים בעיצוב החלל הצרפתי נותנות לו משמעות וביטוי כפי שמילים לאדם.

התמונה לקוחה מתוך Pinterest

החפצים החצופים

החפצים בדירות הפריזאיות הן הלב הפועם בעיצוב הדירה. בזכות החפצים תוכלו במבט אחד לצלול לתוך נשמתו של בעל הבית. תמונות האומנות שאדם אסף במהלך חייו, לנצח מוצגת בגאווה על הקירות גם אם הצבעים לא בדיוק מתאימים. הפסלים עומדים דום גם אם הם מעט סדוקים והספרים מוצגים לראווה גם אין ספרייה לאחסנם. החפצים תופסים את מקומם ללא התחשבות אם ייעדו להם מקום אחסון או שהם לא תואמים לצבע, סגנון, או הרמוניה שייעדנו לחלל מלכתחילה. החוצפה של החפצים יוצרת אקלקטיות אסתטית מלאה בנשמה ולמרבה ההפתעה זה דווקא עובד. הארעיות של החפצים תמיד מעניינת ומוסיפה צבע והומור לחלל הבית. דווקא אי הסדר יוצר לנו סדר מושלם מכיוון שכל חפץ מוצא את מקומו בדיוק היכן שהבעלים שלו רוצה שהוא יהיה.

אין כאן חוקי סטיילינג נוקשים והחפצים לא נקנו במיוחד עבור הדירה. חפצים ללא ערך סנטימנטלי לא יכנסו לדירה פריזאית ולכן זוהי הדרך הטובה ביותר לאבזר את הבית.

לערך הזה יש משמעות מיוחדת עבורי גם משום שההתמחות שלי בעיצוב פנים היא סטיילינג ואסתטיקה וגם משום שאני וצביקה צברנו חפצים סנטימנטלים רבים לאורך השנים ואני שמחה סוף כל סוף לתת להם מקום של כבוד.

התמונה לקוחה מתוך Pinterest

אחרי שצללנו אל מקורות ההשראה, העבודה האמיתית תהיה התרגום של זו לדירת קבלן הרצליינית סטנדרטית. המשימה רחוקה מלהיות פשוטה כי אם נודה באמת, רחוב ״החליל״ הוא לא בדיוק השאנז אליזה והבנייה של ״אפריקה ישראל״ היא לא בדיוק האדריכלות של המארה בפריז. לכן, ההשראה תצטרך להיות בתרגום מעודן של האלמנטיים הצרפתיים וזאת על מנת שהדירה תהייה אלגנטית וקסומה ולא כמו תפאורה שלקוחה מתוך סט הצילומים של ״אמילי בפריז״.

מה שבטוח, לאט לאט כמו בצל אחשוף את שכבות העיצוב שלבסוף ייצרו את הדירה הפריזאית שלי בלב הרצליה :) .